ספר ילדים לגיל הצעיר בנושא השואה. הסיפור הוא סיפורו האישי של ילד, ניצול שואה, שאבד את שני הוריו ועלה ארצה. 

הנחלת נושא השואה לגיל הצעיר

השואה היא אירוע חשוב ומשמעותי בהיסטוריה של העם היהודי. יום השואה הוא יום שמצוין בכל מוסדות החינוך היהודיים בארץ, החל מגן הילדים. ביום זה נשמעת צפירה ברחבי הארץ וכל עם ישראל עומד בדומייה לזכר ששת המיליונים. באופן זה או אחר נחשפים ילדי הגן למושג שואה ולכן חשוב להנחיל את הנושא כבר בגיל הצעיר, תוך חשיבה מוקדמת לתכנים שנביא בפני הילדים.

הבאת סיפור אישי, על ילד בתקופת השואה, היא דרך טובה להעביר את הנושא וליצור הזדהות בקרב ילדי הגן. חשוב מאוד שהסיפור יהיה עם סוף טוב כדי שהילד יוכל לצאת בהרגשה של חוזק. באמצעות הסיפור הוא ילמד שלמרות הקשיים, גיבור הסיפור מצליח להתגבר ולהמשיך הלאה. לכן חשוב שהתקומה תהיה חלק בלתי נפרד מהסיפור.  

גננת שמספרת סיפור לילדי הגן ועל נושא רגיש כמו נושא השואה בפרט, חייבת להכיר את תוכן הסיפור היטב, לפני שהיא מביאה אותו לגן ולספר אותו לילדים כך, שלמרות הקשיים העולים בו, יחושו הילדים בטוחים ומוגנים. עליה להיות מוכנה לענות על שאלות שיעלו מצד הילדים ולהשיב עליהן בצורה ישירה מבלי להיכנס לפרטים שעלולים לגרום להם לחשוש. מותר לגננת גם לומר שהיא אינה יודעת ולאפשר לילדים לעלות רעיונות.

א. גולדהירש, מהאגף לחינוך קדם-יסודי כותבת:

"לגננת תפקיד חשוב בהתבוננות מעמיקה על תגובות הילדים כדי לזהות איתותי מצוקה  וחרדה. הכלה, תמיכה ופיתוח חוסן נפשי אצל הילדים הם תפקידיה לאורך כל השנה ומוגברים בתקופה זו של השנה.

בחשיפת ילדים צעירים לנושא השואה ננקוט זהירות ולא נטיל משא כבד מדי על כתפיהם. בגיל שבו מתבסס הביטחון ונרכש האמון בסובבים, יודגשו ההגנה, החוזק והתקומה. 

ההדגש המומלץ לנושא השואה בגן הילדים הוא התקומה: סיפורי תקווה והצלה, עליית הניצולים לארץ, הקמת המדינה וצה"ל - המגן עלינו מכל אויב. הגברת תחושת השייכות לעם ולמדינה תוך חיזוק הביטחון.

ביום הזיכרון לשואה ולגבורה, יותר מתמיד, יש לדאוג  לאווירה חמימה, של קירבה והתייחסות רגישה מצד המבוגרים בגן כלפי הילדים."

גישתה של לאה רושקובסקי, ראש מדור מכללות בבית הספר המרכזי להוראת השואה:

"המורה או הגננת הם המתווכים בין המציאות ובין היכולת הרגשית של הילד, הקובעת את יכולת ההתמודדות שלו. למורה ולגננת יש מקום חשוב בהגנה על נפשו של הילד. "

"הגננת תספר לילדים על חייו של הילד טרום המלחמה, כדי ליצור עם ההזדהות והרושם שהוא חי חיים רגילים של ילד וחווה חוויות דומות לאלו שהם חווים. בהמשך, תספר על המלחמה שפרצה, כיצד סימנו את היהודים ולבסוף הרחיקו אותם - ואת הילדים - לגטאות. בגטאות סבלו הילדים ממחסור קשה בצרכים הבסיסיים למחייה וכיצד הושפלו." הסיפור מתאים לילדי גן חובה ומעלה. לא מומלץ לספרו לילדים צעירים יותר. לפני שמספרים את הסיפור בגן או בכיתה, על המורה והגננת לקרוא אותו בתשומת לב רבה ולהיות מוכנה לשאלות שיעלו מצד הילדים".

את הסיפור האישי של משפחתי נהגתי לספר לילדי הגן כל שנה ביום השואה. לפני כשנתיים העליתי את הסיפור על הכתב ונולד הספר "כוכב מאיר". את הסיפור הצגתי לראשונה בפני מורים וגננות במסגרת תכנית "השיירה" (השיירה הינה פרויקט חינוכי המפגיש בין מחנכים ישראלים וקהילות יהודיות בתפוצות. במסגרת התוכנית נשלחים אנשי חינוך לשליחות קצרה בבתי ספר יהודיים בתפוצות). הסיפור הותיר עליהם רושם רב והם עודדו אותי להוציא את הסיפור לאור .

את הסיפור הפקתי בסיוע משרד החינוך והקרן לעידוד יוזמות חינוכיות. הוא מיועד לאנשי חינוך המעוניינים להנחיל את נושא השואה לגיל הרך בגני הילדים ובתי הספר, ולכל בית בישראל הרואה חשיבות להסביר לילדיו את נושא השואה בדרך מעצימה ומחנכת.

הסיפור כתוב בחרוזים ומלווה באיורים צבעוניים ותמונות אוטנטיות. הצבעים בציורים מעבירים את התחושה העוברת דרך דפי הסיפור ומעניקים אמצעי נוסף לילד להתחבר אליו. החריזה והאיורים מרככים את הקשיים העולים בסיפור.

באמצעותסיפורו של ג'יורי צ'ילג יוכלו הילדים להכיר את נושא השואה והתקומה, את מסע חייו של ילד יהודי בתקופת השואה, דרך עלייתו ארצה באניית מעפילים והתיישבותו כאן בארץ ישראל.